סוכר ותזונה

נוהגים למיין את הסוכרים הטבעיים על פי מספר אטומי הפחמן שלהם.
החד סוכרים הם סוכרים המוכרים לנו, כמו למשל הגלוקוזה (היא סוכר הענבים) או הפרוקטוזה – סוכר הפירות. החד סוכרים מסיסים בקלות במים והם מהווים את הרכיבים הבסיסיים הבונים את הסוכרים המורכבים יותר, העמילנים, שאינם מסיסים במים.
העמילנים מצויים במזונות רבים בטבע וזוהי למעשה קבוצה חשובה מאוד מבחינת תזונתו של האדם: תפוחי אדמה ולחם במערב אירופה וצפון אמריקה, תירס בדרום אמריקה, מאכלי פסטה באיטליה ובעולם כולו והאורז בכל רחבי אסיה – כל אלה הן פחמימות מורכבות המהוות חלק עיקרי וחשוב בתפריט האנושי.

הסוכר המצוי בדם ושאליו מתייחסים במונח "רמת סוכר בדם" הוא הגלוקוז.

את הסוכר הלבן (סוכרוזה) ניתן להפיק ממספר מקורות שונים. אחד מהמקורות העיקריים להפקתו הוא קנה הסוכר. קנה הסוכר הוא צמח עשבוני ממשפחת הדגניים שהיה בין הראשונים להתפתח בחקלאות התרבותית הקדומה. מקורו באיי האוקיאנוס השקט ומשם הוא נפוץ לסין, הודו וארצות רבות אחרות. עיקר שטחי העיבוד של קנה הסוכר בארצות בעלות אקלים טרופי או סובטרופי המתאים לגידולם שכן קנה הסוכר צורך באופן יחסי מים רבים.
תוצר הלוואי להפקת הסוכר מהקנה הוא הסחיט המכיל בעיקר תאית ומהווה מזון לבהמות ולתעשיית הנייר.
המולסה היא תוצר לוואי נוסף ומשמשת אף היא למזון בעלי חיים ולהפקת כוהל.

סוכר מפיקים גם מסלק סוכר ואפילו מצמחים נוספים כמו דורה מתוקה, אדר הסוכר ודקליים שונים.

הסוכר הלבן מורכב משתי מולקולות של גלוקוז ושל פרוקטוז (סוכר פירות) וכולל בעיקר פחמימות פשוטות. הוא נטול סיבים, ויטמינים ומינרלים (יש בו נתרן, אשלגן וברזל בכמויות זניחות ביותר).
סוכר חום וסוכר לבן מיוצרים באותו תהליך כמעט. ככל שגבישי הסוכר עוברים עוד ועוד תהליכי זיקוק, כך מופרדת מהם המולסה (נוזל חום) וצבעם מבהיר. תהליך הפקת הסוכר החום כולל זיקוק אחד פחות מזה של הסוכר הלבן ומכאן הבדלי הצבעים ביניהם.

הסוכר ממלא תפקיד מרכזי בתהליכי החיים, הן כמקור אנרגיה והן כמקור לחומרי בנייה. המצב שבו אין הגוף מסוגל לטפל במטבוליזם של סוכר (להטמיע את הסוכר מהדם לתאים) נקרא למעשה סוכרת.

כפית אחת של סוכר שוקלת 4 גרם ומעניקה 16 קלוריות.

• גלוקוז
• מולסה
• סוכר
• סוכר חום
• סוכר פירות
• סלק סוכר