עשרת הדברות לבצק פריך

1. הרכיבים:
אבקת סוכר, ולא סוכר רגיל – שווה להשקיע באבקת סוכר, כדי שמרקם הבצק יהיה עדין ולא גרגירי חמאה/מחמאה- קרה מהמקרר (עד כמה שאפשר) כדי שלא תימס בזמן עיבוד הבצק מלח – גם בבצק מתוק, להדגשת הטעמים. קמח – כאן אין מה להסתבך. קמח לבן רגיל, לא תופח ולא שום דבר אחר. ביצה טרופה – אני אוהב את הבצק הפריך שלי עם תוספת של ביצה. מוסיפים אותה אחרונה לבצק, ממש בדקה ה-90 של העיבוד.

2. עיבוד הבצק:
באופן כללי, בצק פריך הוא בצק קל להכנה. אבל כדי שהוא ייצא פריך צריך לעבד אותו כמה שפחות. זאת אומרת שלאחר שהרכיב האחרון (ביצה, במקרה שלי) נבלע בבצק, מוציאים את הבצק מהמיקסר למשטח עבודה, מאחדים לגוש בידיים ולא נוגעים בו יותר.

3. קירור הבצק:
הבצק המעובד חייב קירור על מנת שינוח ויתגבש. אני ממליץ על קירור במקרר, עם עדיפות ללילה שלם (ולפחות שעתיים, במידה ואין זמן) בלי שום קיצורי דרך במקפיא.

4. רידוד הבצק:
עדיף לרדד את הבצק בין שני ניירות אפייה. כך יהיה הרבה יותר נוח אחר כך לסובב את הבצק ולהעביר אותו לתבנית. חשוב לזכור לקמח מעט את ניירות האפייה על מנת שהבצק לא יידבק (ניירות האפייה מקטינים את הדבקות הבצק אבל לא מונעים אותה לגמרי).

5. התבנית:
כדאי להצטייד בתבנית פאי מתפרקת. היא נוחה וקלה לשימוש והתוצאה שמתקבלת בעזרתה יפה – כך שבעיני היא בהחלט שווה את המחיר שלה (לי יש שתיים ואני משתמש בהן כמעט כל שבוע). למי שאין, אפשר להשתמש בתבנית עגולה מתפרקת, אבל קחו בחשבון שהשוליים יצאו פחות אחידים בגובה וללא הסלסול המוכר…

6. תהליך האפייה:
כדי לאפות קלתית לגמרי (עבור פאי שהמלית שלו לא עוברת אפייה) מבצעים אפייה בשני שלבים:

• שלב ראשון – כשהקלתית מכוסה בנייר אפייה שעליו משקולת של גרגירי חומוס לא מבושלים. החומוס נועד למנוע תפיחה של הבצק – אנחנו הרי רוצים שבפאי יהיה יותר מילוי מאשר בצק, ולא להפך.
• שלב שני – אחרי 15 דקות של אפייה מורידים את נייר האפייה עם החומוס (אפשר לשמור את החומוס לפעם הבאה), מחזירים לתנור ונותנים לבצק להשחים בערך 10-15 דקות.

7. התהליך כולו דואג לכך שהבצק לא יתפח במהלך האפייה והשוליים לא יתכווצו. יש להשתדל שלא לאפות יותר מדי את הבצק:
אפיית יתר תגרום לכך שהוא כבר לא יהיה פריך.
לכן אופים את הבצק רק עד שנהיה מעט זהוב ומוציאים מהתנור. לא צריך להיבהל אם הוא טיפה רך בשלב הזה – הוא יתקשה מעט בקירור.

8. בצק פריך בטעם שוקו, לגיוון:
אם רוצים בצק שוקולדי – פשוט מורידים 3 כפות מכמות הקמח, ומוסיפים במקומן 3 כפות קקאו. זה יוצא מאוד יפה.

9. ניצול שאריות הבצק:

• אל תזרקו את שאריות הבצק. אפשר לשמור אותן לפעם הבאה שבה תכינו משהו מבצק פריך, או פשוט להכין טארטלטים קטנים וחמודים, שאפשר למלא בכל דבר (לי יוצאים בערך 7-10 מהשאריות).
• אם מכינים מהבצק כמות כפולה, השאריות אחרי עיצוב קלתית אחת יספיקו לפחות לקלתית שלמה נוספת. קלתית אפויה יכולה להישמר הרבה זמן מכוסה בניילון נצמד ולכן כדאי לפעמים לאפות באותה הזדמנות קלתית לפעם הבאה (עשיתי את זה לא מזמן ומילאתי את הקלתית השנייה שבוע אחר כך – זה חוסך המון עבודה).

• אפיה
• בצק
• בצק פריך